זהר

יג) ועוד ו' איהי מנרתא. ה ה שלשה קני מנורה מצדה האחד וגו' ו׳ מנורה באמצע נר על רישיה י'.

פירוש מעלות הסולם

יג) ועוד, ו׳ איהי וכו': ועוד יש לפרש הפסוק ודוד מנגן ביד, ו׳ היא המנורה, היינו ז״א. ה׳ ה׳: שלשה קני מנורה, שהם ג' ווין כצורת ה' מצדה האחד. ושלשה קני מנורה מצדה השני. ו׳ היינו ז״א, מנורה באמצע. י׳ היא נר על ראשו.
פירוש, כשז״א עולה לישסו״ת שהם חג״ת נה״י דבינה, המה מאירים לו בסוד מנורה שחג״ת הם ג׳ קנים ימיניים, בסוד ה׳ ראשונה של שם הוי"ה. וז״א הוא אחריהם ומקבל מהם שה״ס ו׳ של שם הוי״ה קו האמצעי. ונה״י הם ה׳ שניה של שם הוי״ה, שמאירים לו מצד שמאל. והשם הוי״ה מתחלק בין או״א עלאין שהם ג״ר דבינה, שה״ס י׳ של שם הוי״ה, ובין ישסו״ת שהם ז״ת דבינה הו״ה, של שם הוי״ה. ונודע שבעת שמלכות עלתה לבינה בסוד י׳ שנכנסה באור בינה והאור נתמעט ונעשה אויר, הנה אע״פ שלעת גדלות, חוזרת המלכות ויורדת למקומה, הנה זה אמור בישסו״ת לבד, ולא באו״א עלאין, שבהם נשארת המלכות קבועה ואינה יוצאת מאויר שלהם לעולם, ונעשתה למלכות דאו״א דהיינו לבחינת י׳ של שם הוי״ה. ונודע שמלכות דעליון היא כתר אל התחתון, נמצא שמלכות נעשתה כתר אל ישסו״ת. הרי שבעת שז״א עולה לבינה לקבל ממנה בסוד המנורה נמצאת המלכות לכתר שלו בסו״ה אשת חיל עטרת בעלה להיותה כתר לישסו״ת.
וזה אמרו, ו׳ איהו מנרתא היינו ז״א שעלה לישסו״ת ומקבל מהם את אור המנורה. ה׳ ה׳ שלשה קני מנורה מצדה האחד וגו׳ דהיינו חג״ת נה״י דישסו״ת המאירים לז״א וה׳ ראשונה ה״ס חג״ת שהם ג׳ ווין שיש בצורת ה', והם ג׳ קנים הימיניים. וה׳ שניה ה״ס נה״י שהם ג׳ ווין המרומזים בג׳ קנים השמאליים. ו׳ מנורה באמצע היינו ז״א שהוא קו האמצעי המכריע בין ב׳ קוים דבינה. נר על רישיה י׳ היינו מלכות הקבועה באו״א עלאין, שנעשית לכתר שלו בסוד אשת חיל עטרת בעלה.