זהר

יג) את חד נציץ על רישייהו דכל אלין משריין, ואיהי את ק׳. כד נציץ דא, נטלין כלהו לההוא סטרא דההוא נציצו. האי את ק׳ תלייא באוירא, ואכפיא תלת זמנין ביומא. וסלקא ונחתא, תרין אתוון אלין קר, אינון אתוון דקיימין באמצעיתא, חד דחפי לאת א׳, וחד דחפיא על י׳, דאיהי לבתר.

פירוש הסולם

יג) את חד נציץ וכו׳: אות אחת מתנוצצת על ראשיהם של כל אלו המחנות, והוא אות ק׳, כי אות זו מתנוצצת בסטר גבורה, וכשהיא מתנוצצת נוסעים כולם לצד התנוצצות ההיא. אות ק׳ זו תולה באויר, והדינים שבה נכנעים ג׳ פעמים ביום, דהיינו ע״י הארת ג׳ קוים העליונים של ז״א הנק׳ יום. אבל מטרם שנמתקה ע״י ג׳ קוין היא עולה ויורדת, דהיינו שהחכמה שבה נמשכת לרדת למטה, ואז היא בדינים. ואז ב׳ אותיות אלו ק״ר שהן אותיות העומדות באמצע המלה ויקרא, אחת מכסה על אות א׳ של ויקרא, ואחת מכסה על אות י׳ של ויקרא. שהיא לאחר האות ק׳ כשמתחילים מן המלכות, שהוא א'. וכל זה כבר נתבאר לעיל (באות יוד ע״ש).