זהר

יב/א) ושוע אל ההר, עביד שועה וצווח לגבי טורא, דערקת תמן מטרוניתא.עביד שוע צווח וקרי בנהימו דבכיה איכה. איכה רחימתא דנפשאי, איכה שפנינתי שלימתי, איכה יחידתא דילי, דאתיחדא עמי ביחודא. איכה דהוית נמלא בכל יומא, חמש ועשרים אתוון דיחודא, ואתקריאת כ"ה על דא.

פירוש הסולם

יב/א) ​ושוע אל ההר: ​פירושו, שעושה שועה וצועק אל ההר, שהמלכה ברחה שמה. דהיינו שעושה שועה וצועק וקורא בנהימת בכיה, ​איכה. איכה אהובת נפשי, איכה יונתי תמתי, איכה יחידה שלי שנתיחדה עמי ביחוד. איכה שהיתה לוקחת בכל יום כ"ה אותיות היחוד, שבכתוב, ​שמע ישראל וגו'. שעל שם זה נקראת כה.