תוכן

יב) והנה הנשמות אנו רואין בסוד השינה, שעולין של זכרים ושל נקבות, והטעם, שכיון שצורך מ"ן אלו של הנשמות, הם לצורך התחדשות הנשמות של הזכרים ושל הנקבות עצמן, לכן צריכין לעלות בין זכרים בין נקבות, כי מ"נ של הזכרים מועילים לצורך הנקבות, ומ"נ של הנקבות מועילין לצורך הזכרים, כי לעולם אין המ"ן עולין אלא לצורך זולתן. וכן כשצריכין זו"נ מוחין, אז עולין שניהם בסוד מ"נ, והז"א מעלה מ"נ לצורך הנוקבא, ונוקבא מעלה לצורך ז"א, ואז כיון שבא השפע לשניהן, א"כ מוכרח הוא שתהיה הנקבה טפילה לזכר. אך כשהמוחין לצורך הנוקבא לבד, אז עולה הז"א לבדו בסוד מ"נ, ואז היא נוטלת מוחין שלה לעצמה שלא על ידו, כי אין באים מעורבים יחד מוחין שלו ושלה כדי שיטלם הוא תחלה הכל. והרי בארנו דרוש זה היטב כמו שקבלתי אני חיים ממורי זלה"ה.