זהר

יב) אמר רבי יוסי, תחות כרסי יקרא קדישא, יעקב ספיר, דאיהי מכילתא דדינא לסטריה, אתא אמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, את משכח, דיעקב חזא לסטריה מכילתא דדינא, ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל וגו', ורזא דמלה אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב.

פירוש הסולם

יב) אמר ר' יוסי וכו': אר"י, תחת כסא הכבוד הקדוש יש יעקב ספיר, שהוא, דהיינו הספיר, מדת הדין של בחינתו, בא הכתוב ואמר, ​לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל. אתה מוצא שיעקב ראה לבחינתו מדת הדין, שכתוב​ ויזרח לו השמש וגו'. וסוד הדבר, ​אוי לנו כי פנה יום וגו'.
ביאור הדברים. כי כסא הכבוד הקדוש שה"ס בינה, עומד על ד' רגלים שה"ס ג' קוין והנוקבא המקבלת ג' הקוין, כמ"ש לעיל (וירא דף ה' ד"ה ת"ח ע"ש) והמסך דבחי"א שעליו יוצא קו האמצעי, שנקרא יעקב, מכונה בשם ספיר. וז"ש שיעקב ספיר נמצא תחת הכסא, והיא מדת הדין של בחינתו, כי מסך זה ממעטו לבחינת ו"ק. ומביא ראיה לזה, מהכתוב, ויזרח לו השמש כאשר וגו'. והיינו כמ"ש בזהר לעיל בראשית א' אות קמ"ב שהוא אור המאיר לרפואה, לרפאותו מפנות ערב שבשמאל, ולהיות אור הזה אינו יוצא אלא על מסך דבחי"א שה"ס מסך דנקודת חירק, ע"כ נעשה צולע על ירכו, כמ"ש שם בסולם באורך ע"ש. הרי נשמע מהכתוב הזה,דיעקב חזא לסטריה מכילתא דדינא, שה"ס המסך דבחי"א, כדי לרפאותו מפנות ערב שבשמאל, וז"ש, ורזא דמלה אוי לנו כי פנה היום וגו', כי מכח התכללות השמאל ביעקב פנה היום, שנסתלקו האורות, וע"כ היה צריך למכילתא דדינא, שה"ס המסך דבחי"א, כדי לחזור ולהמשיך אור השמש, ואע"פ שנעשה ע"י כך, צולע על ירכו, כמ"ש שם בסולם. ולפיכך אמר הכתוב לא יעקב יאמר עוד שמך, שיש שם מדת הדין, כי אם ישראל וגו' שיש שם גם מדת הרחמים, דהיינו ג"ר מאו"א עלאין, שה"ס אוירא דכיא.