תוכן

יב) ולזה אמר לו היצר טוב אל היצה"ר, מכרה כיום את בכורתך לי, שאהיה אני גובר לעולם בגוף זה. ויאמר לו היצר הרע, הנה אנכי הולך למות, כי כל מגמותי לתענוגי עולם הזה, והרשעים מיתתם קרויה מיתה, לא כן צדיקים, ולמה זה לי בכורה זו. א"נ אמר אנכי הולך למות, כי אין לאדם לנוח בעוה"ז, כי הולך האדם לעולם, ונוסע לבית עולמו כהולך מעיר לעיר. א"נ בערמה השיב לו היצר הרע, שהרי אני חלש כמת, ואין בי כח עוד להתגבר על הגוף, כי אתה הכנעת אותי בסיגופים ובעסק תורתך, למה לי לשלוט בגוף. ולז"א ולמה זה לי בכורה, וכל זה בערמה, וכמו שעשה השועל לבעל הפרדס, שהראה עצמו כאלו כבר הוא מת, כדי שלא יהרגהו. וכן אמרו היועצים הזקנים לרחבעם בן שלמה, אם היום תכניע לפני העם, תמלוך עליהם. ויצ"ט הוא רמאי יותר ממנו, וכמ"ש יעקב לרחל, כי אחי אביה הוא ברמאות. ולכן אמר השבעה לי, וישבע.