תוכן
יב)
והענין הוא זה, דע, כי בעת ירידת המוחין ליכנס בז"א, הנה ז"א מתחיל מחצי ת"ת דאימא ולמטה. ובתחלה נכנסו אלו המוחין, תוך חצי הת"ת דאימא התחתון. ומן חצי הת"ת התחתון הזה, נעשה ממנו כתר דז"א כנודע. והניחו שם הרושם שלהם תמיד, כנודע כי כל דבר שבקדושה, אין מסתלק הרושם שלו, ובכל מקום ומקום שהיה שם, מניח רשימו. ואח"כ ירדו עוד אלו המוחין ירידה ב', בנה"י דאימא, ושם נתהוו לד' מוחין ברישא דז"א, בחב"ד שלו. ואח"כ מהם נעשה כל ז"א, מן מקום חצי הת"ת דאימא, עד הסוף.
