תוכן

יב) ועתה צריכין לכוין, למסור עתה ג"כ עצמינו למיתה על קדוש ה', ע"ד מ"ש ביחוד ק"ש. וזה נרמז באומרו, אלקינו ואלקי אבותינו, כי אנו מוסרים נפשינו עליו, לסיבת היותינו מאמינים, כי הוא אלקינו, מיוחד אלינו, ואנחנו עבדיו וברואיו, מוסרים נפשותינו על יחוד קדוש שמו יתברך. וצריך לכוין, שנפשותינו ורוחינו ונשמותינו עולים יחד, ומצטרפי' עם זו"ן בני או"א, הנזכר בברוך אתה ה' כנזכר. וכולנו יחד, אנו מעלים אליהם בחינת מ"ן תוך אימא עלאה, וזה הטעם שאנו מקדימים אלקינו שהיא אימא, אל אלקי אבותינו שהוא אבא.