תוכן

יב) ומ"ש ואנקמה נקם אחת משתי עיני, שהם בחינות נ"ה, ונעשים שערות וכו'. ובהיות כי פגם בהם, רצה לתקנם עתה במיתתו, והמית החיצונים עמו, בהיות כי נתן להם שפע הקדושה וחיות בהזדווג אליהם. והבן, בסוד יהי דן נחש עלי דרך, השליט הנחש והשפיפון עלי דרך ואורח לצדיק, ואח"כ הנחש בעצמו נשכו, משום העון, וזה הנושך עקבי סוס. וכן סו"ס עולה בגימטריא עו"ן, ושם הי' שהיא הטיפה בעקב, ונשאר עקב"י, מה שהיה ביעקב בראש, הנקרא ישראל: ל"י רא"ש, שם תחת העקב, ונשאר עקב"י. ואז ויפול רוכבו אחור, לבין החיצונים, בסוד עו"ן עקבי יסובני. וכראות יעקב אבינו זה, אמר לישועתך קויתי ה', כי לא בזה שחשבתיו משי"ח, נהפך לנח"ש, כי כן עולה בגימטריא . ונתקטעו רגליו, ונקרא שפיפון, שני פעמים שפי, כי חיגר בשתי רגליו היה, כמ"ש רז"ל. ובעון האשה זרה שהקריב, כי רגליה יורדת מות, ושם רגלי הקדושה בחול, בלי סמיכת נ"ה. עד ליל שבת שעולים רגליה לקדושה, בסוד פ', אם תשיב משבת רגליך, כמו שידעת במקומו. וזה גרם להכניס הקליפה בקדושה, ועכב שם רגלי השכינה לכן ג"כ הוא נעשה חגר בשתי רגליו, כי כן ג"כ ברצות הנחש להכנס בקדושה, נתקצצו ב' רגליו, בסוד על גחונך תלך וכו'. ובזה ג"כ מנע העינים העליונים, לתת אותם בכוס, בקידוש דשבת, כי אז ג"כ עולים הרגלים שלה לקדושה, בסוד קידושא דבי שמשי, בסוד פסיעה גסה. לכן ג"כ נקרו פלשתים עיניו. ובעיכוב הרגלים בין החיצונים, הנקרא בית האסורין, לכן נתנוהו בבית האסורין.