תוכן

יב) ועל חלק הסוד, אמר יערוף כמטר לקחי, כי לשון עריפה משמע לשון הריגה, כמ"ש וערפו שם את העגלה, ומשמע לשון מטר, הוא ריבוי השפע, וכן המטר אינו טוב לכל, כי הולכי דרכים הם מצירים בו, וכן הוא חלק הסוד, כי למי שאינו ראוי אליו הורג אותו. וזה כמטר להולכי דרכים, דהיינו לאותם שיוצאים מדרכי התורה, הסוד הוא מזיק להם. וכמ"ש רז"ל, זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המות. ולצדיקים יערוף להם התורה חלק הסוד שבה, כמטר שמחיה כל העולם, כן יערוף בריבוי, ויעשה כמעין המתגבר. ועל זה אמר לקחי, לשון לקיחה, כי מרע"ה אמר על עצמו. זה החלק הוא אשר אני לוקח לעצמי. ועל חלק הפשט אמר תזל כטל אמרתי. שזהו כטל שהוא טוב לכל העולם, כן הפשט אינו מזיק לשום אחד. ואמר כשעירים עלי דשא. כי אחר שהסוד הוא עיקר והחביב. למה הוצרך הפשט. ולזה אמר כשעירים, דהיינו המטר הדק מאד, שהטיפות הם דקות. כשעירים עלי דשא, שהיא בהתחיל העשב לצמוח ולהראות על פני הקרקע, אז הוא קרוי דשא, ואז אם היו יורדים עליו הטיפות הגסות היו נפסדים, ואחר שנעשה עשב שכבר גדל, אז יורדים הרביבים עליו, שהם הטיפות הגסות, כי אז יש בהם כח לסבלם. וכן הענין בפשט, כי האדם בקטנותו לומד הפשט. כי הסוד אין לו דעת לסובלו, ואחר שלמד הפשט, שהוא כשעירים עלי דשא, ומלא כריסו מבשר ויין, דהיינו פשט התורה, אז יבוא הסוד כרביבים עלי עשב.