תוכן

יב) הנה תמיד תמצא ענין שני שבתות. גם בזה תבין היטב מהיכן טעו אותם שאמרו זו שמטה שניה והענין, דע כי כאשר האציל המאציל העליון את הי"ס, תחילה האציל את הג"ר, ואז היה שבת עליון כנודע ואמנם כאשר האציל את אלו, לא האצילם בתיקון גמור, כי עדיין לא היו בתיקונם, ולזה עדיין יום זה לא נחשב במספר. והנה האציל אח"כ בשבוע האחרת בז' ימים אחרים, סוד ז' מלכים אשר מלכו בארץ אדום, וביום שיצא המלך הח' שנקרא הדר, לפי שלא נתקנו עדיין ג"ר לכן מתו. כי אלו המלכים, לפי שלא היה להם תיקון למעלה, לא היו יכולים המלכים אלו לסבול אור המאציל, לכן היו כלם דין ומתו ונתבטלו. כי כבר הודעתיך תיקונין עילאין, כי כלם הם מסכים והבדלים, כדי שיוכלו התחתונים לקבל מהם האור הגדול, ולא יכהו העינים שלהם כדרך המסתכל באור השמש.