תוכן

יב) ודע, כי אפילו שבאים של ראש ממקום קרוב הם מאור חוזר, ולכן יש בהם אחיזה לקליפות, אבל של זקן גם שבאים מאור רחוק גם מאור ישר, כשיורד אור של חכמה לבינת א"א שהוא בגרון, ובינה דינין מתערין מינה, ואם היה שוה לחכמה דא"א ששם תוקף האור היה נשבר, ולכן נדחית בגרון, והגרון צר, מה עשתה הבינה, עשתה מעצמותה אלו השערות, וכשיבא אור החכמה בתוקף ואינו יכול ליכנס בגרון, נכנס האור באלו השערות. וזהו (תהלים קל"ג) זקן אהרן, הזקן הם השערות, ואהרן הוא האור שבתוכה שבא מהחכמה. ולכן היה כה"ג לובש שמנה בגדים, ח' מדות מבינה ולמטה, וחכמה מלובש באלו השמנה, וזה הזקן יורד עד ראש ז"א. ומזווג זה הזקן לאו"א, ויורד האור לז"א על ידם, ומתגלה בדיקנא דז"א. כי יסוד דא"א מלובש ביסוד דאבא ואימא, ונכנסים בדעת של ז"א, ואור אלו הג' יסודות בטש במקום השערות, ויצאו השערות, כי עיקר האור הוא מצד בינה, לפי שהוא מגולה ודינין מתערין מינה, ולכן שערות דיקנא דז"א שחורות. אמנם כאשר בטש אור שערות של א"א באלו היסודות, מתרברבין כ"כ עד שמקבלים שערות של ז"א אור של יסוד חכמה דא"א, ואז נתחוורו שערות של ז"א. זהו דווקא בזקן עליון אבל זקן תחתון לעולם שחורים, לפי שאינו מגיע שם רק עטרה של יסוד א"א, וזקן עליון מזווג או"א, וזקן תחתון בין זו"ן.