תוכן

יב) שם בברייתא ההיא עצמה, וז"ל, וכשחלה ריב"ז, נכנסו תלמידיו לבקרו כו', א"ל יה"ר שתהא מורא שמים עליכם כמורא של בשר ודם כו'. כבר נתבאר אצלינו, שיש בז"א צלם דמוחין אורות מקיפים, ודמוחין אורות פנימיים, וכל בחי' משניהם כלולה מפרצוף שלם, של רמ"ח איברים, כמנין מור"א עם הכולל. ואמנם רמ"ח איברים דמוחין פנימיים, נקרא מור"א של ב"ו, שהוא הצלם הנכנס תוך גוף האדם הבנוי מבשר ודם. אבל צלם המקיף, נקרא מורא שמים, כי שמים הוא ז"א. וזהו המורא המקיף, לא נכנס בפנימיותו דמו ובשרו. והנה למעלה, ממילא בימי החול נכנסים המוחין פנימיים תוך ז"א. ובשבת, ממילא נכנסים בתוכו אף המקיפים. וזה המציאות נעשה, אפי' ע"י עמי הארץ. אבל התלמידי חכמים ע"י מעשיהם יכולים שאף בימות החול יכנסו המקיפים, שהוא מה שעושים עמי הארץ בשבת, וזהו מה שבירכם ריב"ז לתלמידיו, שיהיו כ"כ צדיקים וחכמים, ויהיה יכולת בידם, שימשיכו את המקיפים הנקרא מורא שמים, לתוך ז"א בפנימיותו בימי החול, כמו שנכנס מורא בשר ודם שהוא הפנימיים ע"י עמי הארץ, אפילו בחול כנזכר.