תוכן

יב) אמר לו ר' עזריה, פנחס הוא אליהו, הכונה לומר, כי סיבת מיתת עשרה הרוגי מלכות, היה לשתי סיבות: אם בעון מכירת יוסף, ואם לברות ולברור פסולת מתוך אוכל, כאשר היה בתחילת האצילות, שעלו במחשבה העליונה הניצוצות, ואח"כ נתברר פסולת מתוך המחשבה, וירדו הקליפות למטה במקומם, והקדושה נתבררה ונטהרה. כן עשרה הרוגי מלכות, נמסרו עשר גופין לעשר שמצד הקליפות, ולקחו חלקם, ועשר נשמות שלהם, עלו למעלה, כנגד עשר דקדושה למהוי עשר רוחין מתתא לעילא, כנזכר בזוהר בפרשת פקודי. וזהו פינחס הוא אליהו, לומר: שכמו שאליהו בעלותו למעלה, ועם היותו גוף, גופו נשאר בסערה, שהוא מקום עליון, כנזכר בזוהר, ונשמתו עולה למעלה למעלה, כן אלו, גופן נשאר בסטרא אחרא, ונשמתם עלתה למעלה, להשלים מקום הקדש, שהם עשר שבקדושה.