תוכן

יב) אבל הענין הוא, כי הנה המוחין הם חב"ד, אבל שרשם של הג' מוחין, נשאר למעלה, הרושם שלהם, ומציאותן בכתר. ואותן המוחין שבכתר, הם גדולים ומעולים לאין קץ על המוחין הנקרא חב"ד. ולכן תמצא באדרת נשא, שכאשר מבאר סדרי ספירות הכוללות כל האצילות, אשר הא"א נקרא כתר, ואו"א חו"ב. מזכיר שם בא"א, בחינת גולגלתא ומוחא סתימאה דיליה. אמנם חו"ב, הם או"א, שהם ענפים היוצאין ממ"ס דא"א הנקרא כתר. וכן הוא הענין, בי"ס הפרטות שבכל פרצוף, וא"כ בודאי כי המוח הסתום שבכתר, הוא גדול מאד מן חו"ב, אשר בפרצוף ההוא, כי הרי מן הכתר נאצלו הם, ובהכרח הוא, שבחינת ד' מוחין שהם חו"ב ודעת הכולל חו"ג, שארבעתן יהיו נמצאים בכתר בודאי, כמבואר אצלינו בברכת שים שלום של העמידה, לכן הם ד' כריעות וד' זקיפות ע"ש. נמצא, כי המוחין הם למטה מבחי' הכתר, ואינם בתוכו, כי הכתר גבוה מאד מאד מהם, והם למטה ממנו לגמרי. אמנם בכתר יש בו בחי' פנימית, שהם מוחין שבו בעצמו ממש. ובחי' החיצוניות שהוא הגולגלתא, אלא שחיצוניות שהוא הגולגלתא, מתפשטת עד למטה, ומלבשת גם את המוחין הנקרא חב"ד, אבל עיקרית הכתר אינו, אלא למעלה על אלו המוחין. ועיין בביאור אותו מאמר, ג' רישין אתגלפין דא לגו מן דא, הנזכר בתחלת אדר"ז דרפ"ח, ומשם תבין ענין זה המוח שבכתר, שהוא מלבד המוח עצמו, מה ענינו.