זהר

יב) אמר רבי יצחק כל אינון מתים דארעא דישראל, יחיון ויקומון בקדמיתא לעידן דיחי קודשא בריך הוא מיתיא, בגין דקודשא בריך הוא יתער עלייהו, הדא הוא דכתיב יחיו מתיך נבלתי יקומון, יחיו מתיך אלין אינון דארעא דישראל, נבלתי יקומון אלין אינון דבארעא נוכראה, דלא כתיב בהו תחיה אלא קימה, דהא רוחא דחיי לא תשרי עליהו אלא בארעא דישראל, ובגין כך כתיב בהו יחיו, יבלתי יקומון אלין דלבר, יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון מתחות עפרא עד דמטו לארעא דישראל, ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא, בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי.

תרגום

יב) אמר רבי יצחק כל אינון וכו׳. אמר רבי יצחק כל אלו מתי ארץ ישראל יחיו ויקומו בראשונה בזמן שיחיה הקדוש ברוך הוא המתים. מפני שהקדוש ברוך הוא יעורר עליהם. זה הוא שכתוב יחיו מתיך נבלתי יקומון. יחיו מתיך אלו הם של ארץ ישראל. נבלתי יקומון אלו הם שבארץ נכריה, שלא כתוב בהם תחיה אלא קימה, שהרי רוח החיים לא תשרה עליהם אלא בארץ ישראל. ומשום כך כתוב בהם יחיו. נבלתי יקומון אלו שלחוץ. יברא הגוף שלהם ויקומו גוף בלי רוח, ואחר כך יתגלגלו מתחת העפר עד שיגיעו לארץ ישראל, ושם יקבלו נשמה ולא ברשות אחרת. כדי שיתקיימו בעולם כראוי.