זהר

יב) פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים, מאי שושנים אלא שושנה עלאה שכינתא עלאה, ואיהי קריאת שמע דשחרית, ושושנה תניינא קריאת שמע דערבית שכינתא תתאה, דא לימינא,ודא לשמאלא, הרועה בשושנים דא עמודא דאמצעיתא, ושושנה עלאה דקריאת שמע דשחרית, דאיהו בקר ימינא דאברהם, אית ליה חמש טרפין, ואינון שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, ותלת עשר עלין מלגו אח״ד, שית סומקי ושית חוורי, ושושנה דאתכלילת בהון הא תלת עשר בחושבן אח״ד, וכן שושנה בה כ״ה גרעינין בתפוח דילה, כחשבן כ״ה אתוון דיחודא, וכן בשושנה תניינא כ״ה גרעינין, וסלקין כלהו לחמשים, שושנה בין החוחים דא בראשית ברא, ודא בראשית ב׳ שושנה וכו׳.

תרגום

יב) פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים וכו'. מה הם שושנים אלא שושנה עליונה שכינה עליונה והיא קריאת שמע של שחרית. ושושנה שניה קריאת שמע של ערבית, שכינה תחתונה, זו לימין וזו לשמאל. הרועה בשושנים זה עמוד האמצעי, ושושנה עליונה קריאת שמע של שחרית, שהוא בוקר ימין של אברהם, יש לה חמישה עלים והן שמע ישראל י-י אלהינו י-י. ושלושה עשר עלים מבפנים, אח״ד. ששה אדומים, וששה לבנים, ושושנה שנכללת בהם, הרי שלושה עשר בחשבון אחד. וכן שושנה בה כ״ה גרעינים בתפוח שלה, כחשבון כ״ה אותיות היחוד. וכן בשושנה השניה כ״ה גרעינים, ועולים כולם לחמישים. ​שושנה בין החוחים זו בראשית ברא, וזה בראשית ב׳ שושנה וכו'.