זהר

יב) פתורא צריכא לתקנא לה לגבי צפון, ופתורא איהי שכינתא תתאה, דאתמר בה כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, מאי זהב דא גבורה, דאתמר בה מצפון זהב יאתה, ממשבצות זהב תרי סמכי קשוט, מטה למערב בין צפון לדרום, לתקנא ליה לגבי עמודא דאמצעיתא, דאתמר ביה בני בכורי ישראל. ובביתא דלאו אינון מתתקנין אלין תקונין בליל שבת, אושפיזין אמרין לאו איהי דא דירה דישראל. דאתמר בה ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם, לדרתם כתיב חסר, מלשון דירה, וכל אלין תקונין צריכין לתקנא בליל שבת דאיהי ממש אות ברית מילה.

תרגום

יב) פתורא צריכא לתקנא וכו׳. השולחן צריך לתקן אותו אצל צפון. והשולחן היא שכינה תחתונה, שנאמר בה כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. מהו זהב, זו גבורה, שנאמר בה מצפון זהב יאתה. ממשבצות זהב שני עמודי אמת. מטה למערב בין צפון לדרום, לתקן אותה לגבי עמוד האמצעי שנאמר בו בני בכורי ישראל, ובבית שאין הם נתקנים אלו תקונים בליל שבת, אורחים אומרים אין זו דירת ישראל, שנאמר בה ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם, לדרתם כתוב חסר, מלשון דירה. וכל אלו תיקונים צריכים לתקן בליל שבת, שהיא ממש אות ברית מילה.