זהר

יב) כגוונא דא, אית לה למטרוניתא לתתא, תרין כרובין תחותה, דינקין מינה. ואינון עילאין ודאי, על ארון העדות, דאיקרי צדק, ארונא דעדות. ומאן עדות, דא יוסף, הה"ד עדות ביהוסף שמו. ואיקרי תורה שבכתב, והאי ארונא תורה שבעל פה.

פירוש הסולם

יב) כגוונא דא אית וכו': כעין זה יש למלכה שהיא דוד למטה, ב' כרובים תחתיה, שהם מטטרון וסנדלפון, היונקים ממנה. ואלו ב' הכרובים העליונים הם ודאי על ארון העדות שנקרא צדק, שהוא המלכות. שהיא הארון של העדות. ומי היא עדות. הוא יוסף, שהוא היסוד, ז"ש עדות ביהוסף שמו וגו'. ויוסף נקרא תורה שבכתב. והארון, שהוא המלכות, נקרא תורה שבעל פה.