זהר

יב) א"ר יהודה, ת"ח לית לך בכל ליליא וליליא, דלא תיפוק נשמתא מגופא דב"נ, דאיקרי יונה. דכתיב, וישלח את היונה. הקלו המים, אלין מים זדונים, כד"א המים הזדונים. דאינון מסטרא דמסאבו. מעל הארץ, דאינון לעיל מן ארעא, אלין מלאכי חבלה.

פירוש הסולם

יב) א"ר יהודה ת"ח וכו': אר"י, בוא וראה, אין לך בכל לילה ולילה, שלא תצא הנשמה, הנקראת יונה, מן הגוף של האדם. שכתוב וישלח את היונה. לראות הקלו המים. אלו הם המים הזדונים. כמש"א המים הזדונים, שהם מצד הטומאה. מעל הארץ. שהם למעלה מן הארץ, דהיינו מלאכי חבלה.