זהר

יב) יהוה: דא רזא דאמצעיתא. רזא דמהימניתא בכל סטרין. אלהינו: דא סטרא דשמאלא, דכליל בימינא, וימינא ביה, ואתכלילו דא בדא, למהוי חד. ועד הכא, אתקשרו ברכאן, דכיון דאלין אתברכאן, כלהון דלתתא אתברכאן.

פירוש הסולם

יב) הויה דא רזא וכו': המלה הויה, שבברכות, היא סוד קו האמצעי שבז"א, סוד האמונה בכל הצדדים. המלה אלקינו, שבברכות, הוא צד השמאל דז"א, הכלול בימין שלו והימין כלול בו, ונכלל זה בזה להיות אחד. ועד כאן דהיינו עד חג"ת דז"א, נקשרו הברכות, בז"א. וכיון שאלו חג"ת דז"א, נתברכו, כולם שלמטה מתברכים. (ועי' במה"ס אות י"ז).