זהר

יב) רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק, הוו אזלי באורחא, פגעו באינון טורי קרדו, עד דהוו אזלי, זקף עינוי ר' אלעזר, וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן, ודחלן בדחילו. א"ר אלעזר לאינון חברייא, אלו אבא הכא, לא הוה דחילנא, אבל כיון דאנן תלתא, ומלי דאורייתא ביננא, דינא הכא לא אשתכח.

פירוש הסולם

יב) רבי אלעזר ורבי יוסי וכו': ר"א ור"י ור' יצחק היו הולכים בדרך פגעו באלו הרי חשך, בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. א"ר אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.