זהר

יב) ויימא באשמורות, כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה, דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא ו׳. ויפוק ליה מלבא, דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין, הלב מבין. יפוק בן מבינה, מבן יה, דאיהו ו׳, דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה, דאינון שש מעלות לכסא.

פירוש הסולם

יב) ויימא באשמורות כמה וכו׳: ויאמר באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרונו, שהוא כנור להוציא בו קול בשש כנפי ריאה, דהיינו חמשה אונות הריאה עם וורדא, שהיא אונה קטנה התלויה בריאה. ובשש טבעות הקנה, וזה רומז על ו׳, כנגד ז״א, שהוא יוצא מן הלב, ששם הוא בינה. כמו שהעמידו בעלי המשנה, הלב מבין. ויצא בן, שהוא ז״א, מבינה, מבן י״ה, כי בינה היא אותיות, בן י״ה, שהוא ו׳, שהוא אפרוח בשש כנפים, דהיינו ז״א שיש לו שש ספירות חג״ת נה״י. ויעלה אותן בשש טבעות הקנה, שהם שש מעלות לכסא, כי חג״ת נה״י דז״א הם שש מעלות אל הבינה הנקראת כסא אל החכמה.