זהר

יב) כגוונא דא ויבא אלהים אל לבן הארמי, ההוא דשכיח גביה. ויבא אלהים אל אבימלך, כלהו כגוונא דא. בכל אתר אקרון ליה באינון חרשין, ועל דא הוה שכיח בליליא יתיר מביממא. והא אוקמוה. וכל הני חרשין וחכימין הוו לאבימלך, דכתיב וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. כתיב הכא בעד החלון, וכתיב התם בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. לבן הא אוקמוה, בלעם כדין.

פירוש הסולם

יב) כגווגא דא ויבא וגו׳: כעין זה, ​ויבא אלהים אל לבן הארמי, שהוא אותו המצוי אצלו. דהיינו הממונה הנ״ל, וכן, ​ויבא אלהים אל אבימלך. כולם כמו זה. בכל מקום קוראים אותו באלו הכשפים. וע״כ היה שכיח בלילה יותר מביום. משום שבלילה זמן שליטתו. כנ״ל בדבור הסמוך. וכבר העמידוהו. וכל אלו מכשפים וחכמים היו לאבימלך, שכתוב, ​וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. כתוב כאן בעד החלון. וכתוב שם ​בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. מה שם היה בכשפים, אף כאן באבימלך בכשפים. ולפיכך גם ויבא אלהים אל אבימלך, היינו הממונה הנ״ל שממשיכים בכשפים. לבן כבר העמידוהו, שהיה מכשף, וגם בלעם כמוהו. וע״כ אלהים שכתוב בהם היינו הממונה.