זהר

יב) יורד על הזקן, דא דיקנא יקירא, כמה דאוקמוה. זקן אהרן, דא כהן גדול דלעילא, והא אוקמוה. וההוא שמן, יורד על פי מדותיו, דמאינון משיחן, נגיד ונפיק ונחית לתתאי, וכגוונא דא נגיד ואתעטר כהנא תתאה, במשח רבות לתתא.

פירוש הסולם

יב) ​יורד על הזקן וכו׳: זה הוא זקן היקר, דהיינו דיקנא דא״א, כמו שהעמידוהו. זקן אהרן, זהו כהן גדול שלמעלה, דהיינו דיקנא דז״א, בסוד החסד של ז״א, וכבר העמידוהו. ושמן ההוא, דהיינו שפע דא״א, יורד על פי מדותיו של ז״א, שמאלו המדות דז״א נמשך ויוצא ויורד לתחתונים. וכעין זה, נמשך ונתעטר כהן הגדול למטה, בשמן המשחה למטה שהוא כנגד הכהן הגדול של מעלה, שהוא חסד דז״א.