זהר

יב) אמר רבי אבא, מה רבו מעשיך יי׳, כמה סגיאין אינון עובדוהי דמלכא קדישא, וכלהו, סתימין בחכמה, הה״ד כלם בחכמה עשית. כלהו בחכמה כלילן, ולא נפקי לבר אלא בשבילין ידיען, לגבי בינה. ומתמן, אתעבידו כלא ואתתקנו, הה״ד ובתבונה יתכונן. ועל דא כלם בחכמה עשית, בבינה.

פירוש הסולם

יב) אמר ר׳ אבא וכו׳: אר"א. ​מה רבו מעשיך ה׳, כמה מרובים הם מעשיו של מלך הקדוש, וכולם, כל המציאות שבעולמות, סתומים בחכמה. ז״ש כולם בחכמה עשית. כולם כלולים בחכמה, ואינם יוצאים לחוץ אלא בשבילים ידועים, שה"ס ל״ב נתיבות החכמה, אל הבינה. ומשם, מן הבינה, נעשה הכל ומתתקן. ז״ש ​ובתבונה יתכונן. וע״כ אומר כולם בחכמה עשית, בבינה. על ידי הבינה.