חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות יב

זהר

יב) א״ל מאן אנת. א״ל, אנא איהו ברא דנונא חדא, דשט בימא רברבא, ובלע כל נונין דימא, ואפיק להון חיים לבר, ולזמנין איהו נפיק ביבשתא, לקיימא ביה וידגו לרב בקרב הארץ.

פירוש מעלות הסולם

יב) א״ל מאן אנת וכו׳: אמרו לו ר״ש והחברים אל הנער מי אתה. אמר להם הנער. אני הוא בן של דג אחד, השט בים הגדול, ובולע כל הדגים שבים, ומוציא אותם חיים לחוץ, ולפעמים הוא יוצא ביבשה, לקיים בו מה שכתוב, וידגו לרוב בקרב הארץ.