זהר

יב) ואית חיה עלאה, כגוונא דא ... ודא י׳ עלאה דאיהי על הרקיע, ואיהי מחשבה עלאה. והאי איהי אדנ״י, עטרת עלאה, כתר ברישא דכלא רקיע דילה, ו׳ עלאה, והאי איהי עטרת תפארת. ראשין דילה, תרין דרועין.

פירוש מעלות הסולם

יב) ואית חיה עלאה וכו׳: וישנה חיה עליונה דהיינו מלכות שלמעלה מחזה בסוד פני אדם כעין זה ..., וזו י׳ עליונה שהיא על הרקיע שה״ס הפרסא שבחזה, והיא מחשבה עליונה למעלה מחזה, וזו היא שנקראת אדנ״י כי היא עטרת עליונה, היינו כתר בראש כלם דהיינו ראש לכל המדרגות שלמטה מחזה ולבי״ע. רקיע שלה היא ו׳ עליונה דהיינו תפארת, וזו היא עטרת תפארת, ראשים שלה, הם ב׳ הזרועות שהם חסד וגבורה.