זהר

יא) ודא איהו רזא. דאת יו"ד נקודה חדא, ואף על גב דאיהי נקודה חדא, דיוקנא דילה, רישא לעילא, וקוצא לתתא, ושיעורא דילה תלת נקודין כגוונא דא ועל דא אתפשטותא לארבע סטרין, תלת תלת לכל סטר, איהי תשע, ואיהי תמניא.

פירוש הסולם

יא) ודא איהי רזא וכו': ומפרש יותר, ואומר, וזה הוא הסוד. כי אות י' היא נקודה אחת, ואע"פ שהיא נקודה אחת, הרי הצורה שלה, ראש למעלה. שהוא קוץ העליון של הי', וקוץ למטה, ועצם הנקודה, וע"כ השיעור שלה היא ג' נקודות כעין • • • בסוד ימין ושמאל ואמצע, שה"ס ג' קוין, וע"כ ההתפשטות לארבעה צדדים ג' ג' לכל צד, היא ט' עם הי', והיא ח' בלי הי' עצמה. כנ"ל.
פירוש. כי יש בי', ראש תוך סוף, שהם קוץ העליון וקוץ התחתון והנקודה עצמה, שהם ג' קוין שבה, כי ראש ותוך שלה הם ב' קוין ימין ושמאל, והסוף שלה, הוא קו האמצעי. והם כלולים זה מזה, ונמצא שיש בראש היוד ג' קוין, ובתוך הי' ג' קוין, ובסוף שלה ג' קוין, וג' קוין שבראש הם חב"ד, וג' קוין שבתוך הם חג"ת, וג' קוין שבסוף הם נה"י. וכולם הם במרובע בסוד ם' דצל"ם, דהיינו שקו האמצעי, שבראש ושבתוך ושבסוף, מתחלק לב' בחינות, לחסד ולגבורה, דהיינו לז"א ומלכות, באופן שבכל ג' קוין, יש ארבע רוחות, שב' קוין ימין ושמאל הם דרום צפון, וב' הבחינות שבקו האמצעי הם מזרח מערב, כי ז"א ה"ס מזרח והמלכות ה"ס מערב. וז"ש (להלן אות י"ח) כד אתפשטו תרין אתעבידו תלת, דהיינו כשנתפשטו ב' קוין ימין ושמאל, נעשו ג' קוין, ימין ושמאל ואמצע, חד אתעביד תרין, והאחד, שהוא קו האמצעי, נעשה שנים, דהיינו ב' בחי', שהם ז"א ומלכות, שהם מזרח מערב כנ"ל.
וזה אומרו כאן, ועל דא אתפשטותא לארבע סטרין, ג' ג' לכל סטר, איהי תשע ואיהי תמניא, כי ג' הקוין מתפשטים לארבע רוחות דרום צפון מזרח מערב, בסוד ם', ונמצא שיש ביוד ג' ממין ם' בראש, שהם ג' קוין חב"ד, ם' בתוך, שהם ג' קוין חג"ת, ום' בסוף שהם ג' קוין נה"י. וז"ש ג' ג' לכל סטר, דהיינו לג' סטרין שבי', יש בכל אחת מהם ג' ג'. וסטר, פירושו בחינה בהרבה מקומות בזוהר. ואיהי תשע, היינו עם עצם בחינת הי', שהיא חכמה. ואיהי תמניא. בלי הי', כנ"ל.