תוכן

יא) א"נ אמר כי שם ה' אקרא, כי מרע"ה היה מתפלל על הגלות, (וזה כי שם ה' אקרא) במזמור תפלה למשה, שנאמר שבענו בבקר חסדך, בקר של גאולה. ואמר משרע"ה, כי אני מתפלל על הגלות, וזהו כי שם ה' אקרא וכו'. אתם הבו גודל לאלהינו, כענין כשהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדים לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים. לכן אמר הבו, כענין תנו עוז לאלהים, שהוא יתברך אינו מתגאה, אלא בזמן שישראל עושין רצונו. וז"ש, על ישראל גאותו. ואף שעוזו בשחקים, מ"מ אינו מתגאה, אלא בזמן שישראל עושין רצונו, (של מקום).