זהר

יא) תא חזי, לא זכי לברך לחד מבנוהי, ולא הוה בידיה רוחא לברך, אלא במצרים, כד בריך יתהון כל חד וחד ברזא. ורזא וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. תא חזי, דלא אתייהיבת נבואתא, אלא לתבירי לבא, כד"א רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות.

פירוש הסולם

יא) תא חזי לא זכי וכו': בוא וראה, לא זכה לברך אף אחד מבניו, ולא היה בידו רוח לברך, אלא במצרים, כאשר ברך אותם לכל אחד ואחד על פי סוד. והסוד הוא, ​וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר לבניו למה תתראו. בוא וראה, שלא נתנה נבואה אלא לנשברי לב, כמש"א, רדו שמה ושברו וכו'.
פירוש. כמו שנתבאר לעיל (דף א', בד"ה ולא מטא לנבואה דויחי אלא במצרים) שהוא מטעם ופני לא יראו, ע"ש. לכן לא היה לו רוח לברך את בניו אלא במצרים, ששם בחינת אחורים. וכמ"ש ר"ש בדבור הסמוך שמשום זה היה לו ליעקב לב נדכאים, ע"ש, וע"כ מביא ע"ז ראיה מהכתוב, וירא יעקב כי יש שבר במצרים, הרומז על שבירת הלב שיהיה לו במצרים, ותכף נתעורר לשלוח בניו שמה, מטעם שידע שלא נתנה נבואה זו אלא לנשברי לב. וכן הוא אומר, רדו שמה ושברו וגו',הרומז ג"כ על שבירת הלב.