תוכן

יא) גם זה ענין הפסוק, ביום הגמל את יצחק, וחז"ל דרשו על המילה, וחלקו התיבה לשני תיבות, ואמר ה"ג מל, שעשה סעודה ביום המילה. והענין הוא כי הגמ"ל גימטריא ע"ח, שהם כל הג' חסדים שלימים הנגלים, וגם השליש המכוסה, שבין כולם הם ע"ח אורות המתגלים ביסוד, ע"י פעולת המילה וכריתת הערלה, שהם ג"ח, ג' הויות פשוטות, כ"א כ"ו גימטריא הגמ"ל, ואלו מתגלים ע"י המילה, שהם ב' אותיות מ"ל מן הגמל, וע"י נתגלו ע"ח אורות, כמנין תיבת הגמל כנזכר. וביאר הכתוב היכן נתגלו ע"ח אורות אלו, ואמר שנתגלו ביסוד, ונתחברו עם הגבורה אשר שם כנ"ל, הנקרא יצחק, וזהו את יצחק, ר"ל עם יצחק, ונמצא החסדים שהם ע"ח גימטריא הגמל, נתחברו עם יצחק שהם הגבורות. ואם תדקדק היטב, איך תחלה לא היה הגבורות רק כמנין ק"ל, שהם ה"ג ה' הויות, ועתה אשר ירדו ג' הויות ג"ח, ומתקו את ה' גבורות, נמצאו ח' הויות שהם גימטריא יצחק, ד"פ ב"ן, בסוד מ"ש באגדה, נגד ד' בני"ם דברה תורה, והוא חיבור ג"ח בג' גבורות, הרי הם ג"פ ב"ן, ועוד ב"ן ד' שהוא חיבור ב' גבורות שלא נמתקו. ואמנם לפי שהע' אורות נתגלים תחלה, ואח"כ הח' אורות הסתומים בשליש העליון, לכן חלקו רז"ל תיבת הגמל, לב' תיבות, מ"ל הב ע' אורות המגולים, וה"ג הם ח' אורות הסתומים בשליש העליון, ולהיות עליונים, נזכר תחלה ה"ג, וע' אורות תחתונים אח"כ מ"ל. ועיין בספר פשטי תורה, דרוש אברהם יצחק ויעקב ויוסף, ושם בארנו פסוק זה באופנים אחרים, ע"פ הקדמה זו.