תוכן

יא) (מהרח"ו ז"ל) ענין דור הפלגה. י"ל, איך אמר ועתה לא יבצר מהם, כי אף שהבחירה ביד האדם, היפלא מה' דבר למנוע מחשבותם הרעה. אלא ענינם היו, שהיו יודעין שמותיו של הקב"ה, והיו משתמשין בו מעשיות, והיו יודעין כל מלאך ומלאך כפי מדרגותו, ולהשביע המלאך השולט עליו, כי זהו ענין ההשבעות ושמושי שמות הקדושים, שנדע כל שמושם, להשביע התחתון בשם העליון המשפיע המושל עליו, ואם ישנה דבר זה, לא תעלה בידו כלל שום דבר. ואלו היו יודעין כ"ז. וז"ש בפרשת בראשית, אז הוחל, כי בימי אנוש הוחל לקרוא בשם ה', שהיו יודעין שמוש שמותיו יתברך. גם פי' המתרגם, שפי' שהתחילו לעבוד ע"ז, הכוונה הוא, כי בידיעה הזאת שהיו משתמשין בשמותיו יתברך, היו מורידין כח לע"ז, והכל א' ב' הפרושים. והנה שמוש זה לא היה עולה בידם, אם לא היו יודעין צירוף האותיות והשמות בלשון הקודש, כי א"א לשמוש השמות בלשון אחר, וז"ש ויהי כל הארץ שפה אחת, גימטריא לשון הקודש, ודברים אחדים, הם ממש שמוש שמותיו יתברך, שהם אחדותו יתברך, ויחוד שמותיו הקדושים.