תוכן

יא) ומצאתי בפי' הר"ר משה פיס בשם מורינו זלה"ה, דע, שיש ג' מינים בעשיית מצוה: א', שמתקן הפגם שעשו העבירות בעולמות אבי"ע, ונסתלק האור, ובמצוה מתקן אותו הפגם. ב', שעושה יחוד או"א. ג', שעושה זיווג זו"נ, כמו הדן דין אמת לאמתו, וכאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. וההפרש שיש בין יחוד לזיווג הוא כמ"ש, זיווג זו"נ, ויחוד או"א. ובזה יובן למה נתחלפו אותיות י"ה במצוה, לאותיות מ"צ בא"ת ב"ש, שהמצוה עושה יחוד לבדו בין או"א ולא זיווג, וע"כ הם אותיות מחולפות, כי הזיווג הוא סוד חבור הטיפה בטיפה פנימית. אבל יחוד הוא ב' גופים מתחברים ונעשים אחד כמו יחוד. אבל בזו"נ עושה מצוה זיווג, ע"כ הוא בלי חילוף, ו"ה. ע"כ.