תוכן
יא) ופעם אחת שמעתי ממורי ז"ל דרוש זה הנזכר, ויש בו קצת שינויים ואמרתי לכתבם.
בליל א' של ר"ה בתפילת ערבית, אז זו"ן עומדים בספירת ההוד של ז"א עצמו. האמנם להיות שאימא מסתלקת מעל ז"א, ונשאר ישן בסוד הדורמיטא, כנ"ל בדרוש שקדם, ולכן אין הנקבה מקבלת הארתה ע"י ז"א, אלא מאימא עילאה, בהיותה מחוץ דז"א. ואמנם היא עומדת אז בהוד שלו, והיא מקבלת שלא ע"י. ואח"כ היא לוקחת ומקבלת ממנו, בהיותו עומד בהוד שלו כנזכר. ובשחר בתפילה דלחש, שניהם בספירת הגבורה שלו. ובחזרה, שניהם בעטרא דגבורה שבדעת שלו. ובתפלת המוסף בלחש, שניהם בספירת ההוד דאימא. ובחזרה, שניהם בספירה הגבורה דאימא.
