תוכן

יא) וזהו הטעם, שתיקנו לומר יעלה ויבא בעבודה, שהיא ברכת רצה. ונודע כי היא בנצח. והכונה היא, לרמוז, כי כל האורות יוצאות דרך הנצח עתה. וגם לרמוז, כי גם נוקבא הנקרא ירושלם, יונקת מן הנצח, שהוא קו ימין, שלא ע"י בעלה. וז"ס, זכרון ירושלם ביעלה ויבא, בברכת רצה. ובלילה שהיא בחי' יעקב ולאה, שהיא עלמא דאתכסיא, אם לא הזכיר יעלה ויבא, אין מחזירין אותו. אבל ביום שהוא יעקב ורחל, עלמא דאתגליא, אם לא הזכיר יעלה ויבא מחזירין אותו, והבן זה.