זהר

יא) אבל ההוא זכאה, דאיהו דחיל למאריה, כמה בישין סביל בהאי עלמא, בגין דלא יהימן, ולא ישתתף בההוא יצר הרע, וקב"ה שזיב ליה מכלהו, הה"ד רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יי'. רבות רעות לצדיק לא כתיב אלא צדיק, בגין דקב"ה אתרעי ביה, ובג"כ, קב"ה אתרעי בההוא ב"נ, שזיב ליה מכלא, בהאי עלמא ובעלמא דאתי, זכאה חולקיה.

פירוש הסולם

יא) אבל האי זכאה וכו': אבל צדיק ההוא, שהוא ירא את רבונו, כמה רעות הוא סובל בעולם הזה, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצר הרע, והקב"ה מצילו מכולם. זהו שכתוב, ​רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה', רבות רעות לצדיק לא כתוב, אלא רבות רעות צדיק, שזה יורה שפירושו הוא, שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב"ה חפץ בו, כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מן יצר הרע כנ"ל. ומשום זה הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעולם הזה ובעולם הבא. אשרי חלקו.