תוכן

יא) וזמ"ש ושבית שביו, כי זה הוא שבוי בידם מההוא טיקלא, ולכן ראוי לך ליקח אותה מהם. והנה, אפשר לפרש, כי הלא ב' אויבים יש לאדם, או הקליפות או בני אדם עצמו, בסוד (ש"ב ז' י"ד) נגעי בני אדם, כי הם טיפות ונשמות שנתלבשו בקליפות, וכולם הם שונאים ואויבים. וזהו על אויביך, בלשון רבים. ואח"כ ונתנו ה' אלהיך בידך, כנגד האויב הראשון, שהוא הקליפה ממש. ושבית שביו, הוא האויב השני, נגעי ב"א, שהם שבוים ביד זה האויב הא'. וכאשר האויב הראשון ניתן בידך, אז ושבית שביו, שתקח האויב השני, שהוא הנשמה אשר היתה שבויה בידו.