תוכן

יא) פי' רז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא. י"ל למה לא הקדים החשוב תחלה, שהוא החיים שהוא צורך האדם, קודם כל דבר, ואח"כ מזוני ואח"כ בני. ועוד, למה אלו השלשה אינם תלויים בזכות. ועוד צריך להבין, מהו מזלא דקאמר. אמנם הענין הוא, כשיורד אור הא"ס ומתפשט בעתיק, שהוא שיעור כלי האצילות, שכל השאר הם מלבושים אליו, א"כ כשיוצא האור הוא בבריאה, ששם מגיעים הרגלים, וגם זה אי אפשר לפרש כך, כי הרגלים הם סתומים, ואיך יצא האור מהם, אבל הענין הוא, שהאור יוצא דרך היסוד שהוא למעלה בירכים, ויוצא לז"א שהוא לבוש שלו ביסוד, שזעיר מלביש לאריך עד הטיבור, וכשיוצא האור מיסוד של אריך, בא כנגד דעת של זעיר, והאור היוצא דרך היסוד בא בריבוי, ונקרא בקר, וזש"ה הבקר אור, שהוא יוסף ונקרא בקר, וממנו האור יוצא, וכן תרגם אנקלוס צפרא נהיר, והוא האור הזה היוצא בריבוי כנהר, והאור היוצא מהזקן דרך השערות נקרא מזל, לפי שהאור נוזל טיפין טיפין וכו'. ופי' השער והאור היוצא דרך בו, הוא שכשמתפשט אור א"ס בא"א בראש, הוא מקום שהמוחין והוא המוח, וכשבא להתפשט דרך הגרון הוא צר ביותר, ואז האור בוקע ויוצא דרך השער, וממנו נתהווה הזקן.