תוכן

יא) דע, כי נכתבה כ' של ולבכותה זעירא, משום דקיימא לן, ג' לבכי וז' להספד, ולכן הבכיה היא מועטת מן ההספד. וסוד הענין הוא, משום דהיא מעלמא תתאה, שהיא כ' זעירא כי ך' לעולם היא באימא, שהיא מתפשטת בתוך זעיר, וכ"ף ברחל, שהיא כפופה, לפי שהיא אוספת רגליה למעלה, כדי שלא יתאחזו בה החיצונים. ועכשיו בגלות, שהיא בעוונות למטה, בפטירת הצדיקים מן העה"ז גורמים ע"י נשמותיהם להעלותה למעלה, וז"ס מש"ה ויאסוף רגליו אל המטה. ועוד היא כ"ף זעירא, לפי שכל כ' הוי בכתר, ולפי שחסרה הכתר נכתבה זעירא, ולעולם כתר הוא שם אדנ"י, וכן שם אדנ"י כזה: א', א"ד, אד"נ, אדנ"י, עולה קכ"ו כנז"ל. ולכן חיי שרה היו קכ"ז שנים, שהוא א' יותר כנגד הכולל, משום שהיא היתה בחינת הכתר, ועתה בפטירתה חסרה הכתר ממנה, ולזה נכתב הכ"ף זעירה כמבואר.