תוכן

יא) וביען (קהלת ח' ט') בעת אשר שלט האדם, שהיא הקליפה, באדם של הקדושה, לרע לו אל הקליפה, כי הוא חושב ליהנות מהקדושה, ואדרבה ניצוצות דקדושה המעורבות שם בסוד המלכים דמיתו, מתדבקות בקדושה ומתבררות. נמצא, שאף מה שהיה להם נאבד מהם. וז"ש ולאברם היטיב בעבורה, ויהי לו צאן וכו', שהם הניצוצות שנבררו, ואז וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים, כי הנגע הוא כח דין הקשה הדוחה הצרעת, כנז' בזוה"ק אצל נגע צרעת, וזהו וינגע ה' את פרעה, שלח נגעים עליו, דהיינו כוחות הדין לדחותו, ואז הציל את שרה שהם הגבורות מידו, ואז התחילה הירידה השנית. וז"ש ויעל אברם ממצרים, כי לעולם ירידה זו היא להם עלייה, שמתגלים האורות. ולוט עמו, שהוא האחור, כמו שידעת. וכל הכוונה בירידה זו אל הנוקבא, וזהו הנגבה שאמר. ואברם כבד מאד, מן הניצוצות שנבררו ונתאחזו עמו. וילך למסעיו הראשונה, וגם ללוט ההולך את אברם נתאחזו בו הניצוצות דקדושה, שהיו מסוד אחור דקדושה שהיו מעורבות בקליפה, נבררו ונתאחזו בו, וכולם הלכו אל הנוקבא דז"א, זה באחור וזה בפנים.