תוכן

יא) החי"ת בשניהם הוא אימא, ספירה שמינית כנז', שממנה נאצלו זו"ן, י"ה ו"ה. ופרעה בקש להסיר הנהגת זעיר, דכתיב (שמות א' י"ב) אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה, להמשיך עליה יוד הא של ז"א דהיינו ו', ע"י ה' שהיא אימא. והנה יוכבד ומרים רומזים ללאה ורחל, היו מקובלות מעמרם, שם שבו עתיד הקב"ה להחיות המתים, והיו ממשיכות רוחא דחיי לז"א ולמלכא משיחא, מההיא פרדשקא עילאה דאיתמר באידרא דפרשת נשא. וזהו מה שנאמר (שם י"ז) ותחיין אח הילדים, שהיו מעולפים בילידתם לתוקף מרירות השעבוד, וכן היו ממשיכות ומשפיעות עליהם רוח חיים ממש, וזה מ"ש ותחיין את הילדים.