תוכן
יא)
מיום ר"ה מתחלת הנסירה עד סוף ערב יה"כ, והיא אז אחור באחור עמו מהחזה ולמטה, ואז אפיל דורמיטא לזעיר, והוא, כי נה"י דאימא מסתלקים ממנו, ונשארים חכמה והחסדים ערומים בלי לבוש, בסוד מקיפים על ראשו. אך הבינה והגבורות עם הנה"י, נכנסים בנוקבא וניתנים אליה ע"י אימא, שלא ע"י זעיר, ואז ננסר ת"ת שבו, וכתר שבה לבד, והנה בהסתלק אלו המוחין מזעיר, עלו בסוד מ"ן באו"א, ונתחדשו לו מוחין אחרים חדשים מתוקים יותר, אך החכמה והחסדים הם לבדם שתעלו מ"ן, וכנזכר בסוד התקיעה: תק"ע י"ה, דמטי לרישיה דאברהם, הם החסדים, ועולים במ"ן אל או"א, ומולידים ב' מנצפ"ך לבד, כי כשהזיווג לצורך הנקבה לבד, אז די שהזעיר לבדו יעלה מ"ן, ולכן די שיעלו החסדים והחכמה בסוד מ"ן. והנה ב' מנצפ"ך הם לצורך הנקבה לבד, כי מנצפ"ך א' הוא לבינה דזעיר, ומנצפ"ך ב' הם גבורות דזעיר, שאחר כך הם חלק הנוקבא תתאה, ואז נותנם הזעיר דרך האחור אל הנקבה על ידו, והם יותר מתוקות.
