זהר

יא) תא חזי, כתיב ובניהו בן יהודע בן איש חי דהוה צדיק, ונהיר לדריה, כמה דחי דלעילא, נהיר לעלמא, ובכל זמנא, האי באר, לחי אסתכל וחמי, בגין לאתנהרא, כדקאמרן. וישב יצחק עם באר לחי ראי. היינו דכתיב בקחתו את רבקה, ויתיב בהדה, ואתאחיד עמה, חשך בלילה, דכתיב שמאלו תחת לראשי. ותא חזי, יצחק בקרית ארבע הוה בתר דמית אברהם, מהו וישב יצחק עם באר לחי רואי, דאזדווג ביה, ואחיד ביה בההוא בירא, לאתערא רחימותא כדקאמרן.

פירוש הסולם

יא) תא חזי כתיב וכו': בוא וראה כתוב, ​ובניהו בן יהוידע בן איש חי, פירושו, שהיה צדיק ומאיר לדורו כמו החי של מעלה שהוא יסוד דז"א, מאיר לעלמא שהיא הנוקבא. ובכל שעה, באר זו, היא הנוקבא מסתכלת לחי, שהוא היסוד, ורואית, כדי להאיר, כמו שאמרנו.
​וישב יצחק עם באר לחי רואי: היינו שכתוב, ​בקחתו את רבקה, כי באר ה"ס רבקה, דהיינו הנוקבא דז"א, והוא יושב עמה, ונתאחד עמה בבחינת חשך בלילה, שכתוב, ​שמאלו תחת לראשי. פירוש קו שמאל דז"א שה"ס יצחק, מכונה חשך להיותו מושג רק בחשך, כי בשעת שליטתו נחשכים המאורות, להיותו חכמה בלי חסדים, (כמ"ש באורך לעיל הקדמת ספר הזהר דף ק"ל אות קכ"ט ד"ה פירוש עש"ה) והנוקבא מכונה לילה (כמ"ש לעיל בראשית א' דף נ"ד אות מ"א ד"ה לילה ע"ש) לפיכך הארת השמאל אל הנוקבא, מכונה חשך בלילה, וז"ש ואתאחיד עמה חשך בלילה כי זווג יצחק שה"ס קו שמאל עם הבאר, שה"ס הנוקבא המקבלת ממנו, נבחן לחשך בלילה כמבואר.
ותא חזי יצחק וכו': ובוא וראה, יצחק היה בקרית ארבע אחר שמת אברהם, ומהו שאומר הכתוב, וישב יצחק עם באר לחי רואי, אלא בהכרח שאין זה מקום מגורו, אלא הוא שם הנוקבא, שנזדווג בו ונתאחד בו באותו הבאר. לעורר האהבה, כמו שאמרנו.