פירוש הסולם

יא) ואלו הן ג' הפקודין הנכללים בפקודא חמישאה, הא' הוא למלעי באורייתא ולאשתדלא בה ולאפשא לה בכל יומא, ועי"ז קונה מהזו"ן בחינת נפש קדושה. וע"י פקודא הב' שהוא לאתעסקא בפריה ורביה, קונה מזווג זו"ן רוח קדוש. וע"י פקודא הג', שהוא למגזר לתמניא יומין ולעברא זוהמא דערלתא, קונה מזווג זו"ן בחינת נשמה. וכל אלו נפש רוח נשמה הם רק נר"ן דקטנות, וה"ס המאמר דיום חמישי דמעשה בראשית, ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים, כי נפש חיה, היינו נפש, ועוף יעופף, היינו רוח, על פני רקיע השמים, היינו נשמה.
ואין לשאול למה בזו"ן לא עסקנו בהמשכת נר"ן דקטנות. ובמוחין שלנו צריכים להמשיך נר"ן דקטנות. כי הענין הוא, שהזו"ן אינם חסרים מהקטנות לעולם, כי זה כבר נתקן מהמאציל עצמו, וע"כ תחילת המשכה הוא מתחיל מו"ק דגדלות ע"י ק"ש. אבל אנו צריכים הכל לתקן לנו בעצמנו, שהרי בר נש דאתיליד אין לו אלא נפש מסטרא דבעירי דכיא, ואין לו אפילו נפש דקדושה מסטרא דאופנים, וע"כ אנו צריכים להתחיל תמיד בנפש דקטנות, כמבואר. והנה נתבארו ג' הפקודין שבפקודא חמישאה: דחמישאה היא למלעי באורייתא לתיקון הנפש דקטנות, ושתיתאה הוא לעסוק בפריה ורביה לתיקון הרוח דקטנות, ושביעאה הוא למיגזר גרמיה לאעברא מניה ערלתא לתיקון נשמה דקטנות. וכל אלו ה"ס יום חמישי.