תוכן

יא) והנה כפי הנראה מפשטות לשון התקונים וספר הזוהר, נראה, כי הכתר הוא גולגלתא. וחב"ד, הם המוחין, שבתוך הגולגלתא. ואם כך הוא, נמצא שהכתר הוא גרוע בתכלית הגרעון, כי הוא נעשה חיצונית ולבוש אל המוחין, כדרך הגולגלתא המקיף ומלביש את המוחין, ואין ספק שתכלית ועיקר הם המוחין, כי הגלגלת הוא כלי, ומלבוש טפל אליה, ודבר זה לא יעלה על דעת תינוק בן יומו, כי הרי כתר גדול לאין קץ, על החכמה ותבונה ודעת, ונחשבו אצלו כלא היו.