תוכן

יא) וא"ת, והלא היו מג' כלילן בג', ואיך אמרנו שהג' ספירות הנז', נשארים תוך אמא בסוד החלב. אך הכוונה, שלא נתבררו עד זמן היניקה, כי אז הדינין שהיו בהם, נתמתקו בסוד החלב המניקה אותן, ואז ע"י החלב ההוא, נגדלו בחי' השוקיים, וג' אחרונות שבו. כי תחלה היו חסרים הרבה מבחינתם, ולכן היו ג' כלילן בג', ולא היו נכרים בהם, ואחר שינק ולקח אותן בחי' של הדין שבהם, והובררו ע"י יניקה, אז נשלמו ונגדלו רגליו, כי לא נשארו תוך אימא כל ג' ספירות הי"ם, רק הדינין שבהם, שראוים להתברר, בסוד הדם הנהפך לחלב. והוא דוגמת הנער, שכבד יש לו שוקיים ורגלים, ואינו יכול להלוך בהם, עד שיונק, ואז ע"י יניקה, מתגדלים רגליו, ומתחיל להלוך בהם, ובחי' התפשטות מג' עלאין שהיו כלולים שם, וזהו הגדלתן. אמנם יש לראות, כי כל ב' שוקיים נבררים ע"י היניקה, ונגדלין, והרי נצח הוברר בתוך העיבור, אך הטעם, כי בהדי הוצי לקי כרבא, כי נ"ה בסוד תרי פלגי גופא, וכיון שלא הוברר הוד, גם בירור נצח אינו מתגלה, עד שיגמור הוד להתברר ביניקה.