זהר

יא) והוא יושב פתח האהל. והוא, ולא גלי מאן. אלא, הכא גלי חכמתא, דכלהו דרגין שרו על האי דרגא תתאה, בתר דאתגזר אברהם. ת"ח, וירא אליו ה'. דא הוא רזא דקול דאשתמע, דאתחבר בדבור, ואתגלי ביה.

פירוש הסולם

יא) ​והוא יושב פתח האהל וכו': אומר והוא ואינו מגלה מי הוא היושב. ומשיב, אלא הכתוב מגלה כאן חכמה, לרמז שכל המדרגות שרו על אותה מדרגה התחתונה אחר שנמול אברהם. ושיעור הכתוב, והוא, דהיינו הנוקבא, יושב פתח האהל, נעשית לפתח לכל המדרגות. האהל, הוא מלשון ​בהלו נרו (איוב כ"ט) בוא וראה, וירא אליו ה', זה הוא סוד, שהקול היינו ז"א, נשמע ונתחבר בדבור, היינו מלכות, ונגלה בו.