זהר

יא) לבתר, נחת ההוא יומא עילאה, דאסתלק, שאל על משכניה, והא אתחרב. עאל ואשגח על מארי דמשכנא, מטרוניתא רחימתא דנפשיה, והיא אתתרכת וערקת, וכל בניינה סתיר. כדין שארי למגעי, גועא בתר גועא, כנהימו דתרנגולא על נוקביה. הדא הוא דכתיב, מקרקר קיר, נהימו כתרנגולא. קיר, רבון שליטא.

פירוש הסולם

יא) לבתר נחת ההוא וכו': ​לאחר כך, ירד אותו היום העליון, שהוא היסוד, שנסתלק, שאל על משכנו, והנה נחרב. נכנס והביט על אדון המשכן, שהוא המלכה אהובת נפשו, והיא מגורשת וברחה, וכל בנינה הוסתר, אז התחיל לגעות געיה אחר געיה כנהימת התרנגול, על נקבתו. ז"ש, ​מקרקר קיר, מקרקר, פירושו שנוהם כתרנגול. קיר, פירושו רבון, שליט.