זהר

יא) ת"ח, כתיב עטרת תפארת שיבה כו'. עטרת, דא תרומת ה', דאיהי עטרת תפארת. בגין דהא תורה שבעל פה, מעטרא לתורה שבכתב, בגין דאיהי אתרא דאתגלייא, לגלויי סתרהא, ולפרושי תיקונין דילה, על ידא דעטרת, דאיהי מראה, דכלהו אתגליין בה. וכי תימא היאך אתגליין בה. בההוא אתר דאקרי דר"ך צדק"ה. ומאן איהו דרך צדקה. דא זה דאנהיר לה. וכדין תמצ"א ודאי נהירו דתורה שבכתב.

פירוש הסולם

יא) ת"ח כתיב עטרת וכו': בוא וראה, כתוב, עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא. עטרת זו היא תרומת ה', שהיא עטרת תפארת, דהיינו מלכות. משום שתורה שבעל פה, שהיא מלכות, מעטרת לתורה שבכתב, שהיא ז"א. משום שהיא מקום שנתגלה בהארת החכמה, לגלות סתרים ולפרש תקוניה על ידי עטרת, שהיא מראה, שכולם מתגלים בה. ואם תאמר איך הם מתגלים בה. היינו במקום ההוא שנקרא דרך צדקה. ומי הוא דרך צדקה. הוא זה שמאיר לה. שהוא יסוד, ואז תמצא ודאי האור של תירה שבכתב, שהוא ז"א.